עלילות ravivos פרק 4

משחק המבחן מסתיים בדרמה גדולה ועוד עונה הסתיימה. רביבוס חושף איך עבר עליו המשחק ומתחילים בהכנות לקראת העונה הבאה.

דקה 65 במשחק ואני תופס לרגע את הראש. הפנדל נכנס לרשת והתוצאה גדלה ל4-2 לזכות הלבנטינים והמחשבות כבר מתחילות לרוץ בראש.
"אנחנו מתחילים לאבד את זה" אני אומר לאדריאנו.
הדקה ה74 נכנסת ולנארטסון עובר את כל ההגנה בצד ימין! בעיטה מסובבת שהולכת לרשת! יש תקווה. אני ואדריאנו מתרוצצים על הקווים שהשחקנים יתרכזו ושאנחנו צריכים לפחות עוד גול.
לאחר כמה דקות אני רואה את אוראל קוראיידה מקבל את הכדור כשהוא פנוי במרכז ההגנה. אני מוודא שאין נבדל ורואה את קוראיידה כבר דוהר לכיוון השער-וגול! הצלחנו להשוות את התוצאה אחרי 2 שערים תוך 5 דקות! עוד שער אחד וזה שלנו. כל השחקנים באנרגיות מטורפות אחרי השער הזה! אך כנראה אנרגיות יותר מדי מטורפות. דקה לאחר שכבש את השער, קוראיידה מקבל כרטיס צהוב שני ויורד מהמגרש. הקפטן של הקבוצה משאיר אותנו ב-10 שחקנים.
הצלחנו להחזיק מעמד והמשחק הולך להארכה. בזמן שהשחקנים נחים לקראת ההארכה אני ואדריאנו עוברים בין כולם וממשיכים לתת להם את הביטחון שאפשר לעשות את זה גם אם המצב לרעתנו כרגע.
4 דקות לאחר פתיחת ההארכה ג'סואל סארנדראה מתחיל להתקדם עם הכדור. 'תמסור' אני אומר בראש, אך סארנדראה ממשיך בסלאלום ועובר שחקן. 'נו תמסור כבר' אני אומר לעצמי שוב, אך סארנדראה ממשיך ועובר את כל שאר שחקני ההגנה וזה מסתיים ברשת! מבפנים אני קופץ מאושר אך מבחוץ אני מרגיע את כולם. יש עוד 25 דקות לשחק וחייבים להישאר מרוכזים.
בדקה ה-106 זה שוב סארנדראה שהפעם מקבל את הכדור אחרי כל שחקני ההגנה בצד ימין. אין נבדל. הוא ממשיך לתוך הרחבה ושער! 6-4 לטוכתנו והפעם לא יכולתי לשמור את השמחה בבטן. חיבקתי את אדריאנו משמחה ולאחר מכן סארנדראה וכל השחקנים הצטרפו לחיבוק קבוצתי אחרי הגול. איזה מהפך.

הייתה תחושת אופוריה בחדר ההלבשה. הצלחנו לנצח ולעלות לליגה 4. כולם נתנו את הכבוד לסארנדראה לפתוח את בקבוק השמפניה ולהתיז על כולם. גם חד גבעתי בא לברך את הקבוצה בחדר ההלבשה ומיד אחר כך היה צריך ללכת לשדה התעופה.
אני ואדריאנו בקושי הצלחנו להשחיל מילים בכל החגיגה הזאת. גם בדרך הביתה השחקנים חגגו ובקושי נתנו לנו לדבר, אך הצלחנו להגיד מילים פה ושם. בעיקר על כמה שאנחנו גאים בכולם על ההופעה ועל כך שמגיע לנו לעלות לליגה 4.

למחרת בבוקר הכתב החדש שיסקר את הליגה שלי בעונה הבאה העיר אותי בשביל לקבוע ראיון ליותר מאוחר:
כתב: "מזל טוב רביבוס. איך זה להיות בליגה 4?"
אני: "תחושה מדהימה. עבדנו קשה לאורך כל העונה והשגנו את המטרה שלנו"
כתב: "מה דעתך על המשחק שהיה אתמול?"
אני: "זה היה משחק משוגע, כל דקה חשבתי שאני הולך לקבל התקף לב אבל זה היה סוג המשחק שציפיתי לו. ידעתי שזה הולך להיות משחק מעניין וצמוד, אנחנו ולבנטין קבוצות שוות ברמה וכמות השערים הפכה את זה למשחק מטורף"
כתב: "בהחלט משחק מטורף. אני רוצה לקחת אותך לדקה ה-80. אחרי שקוראיידה הבקיע את השוויון ומיד לאחר מכן קיבל כרטיס אדום. מה היו התחושות שלך באותו רגע?"
אני: "היו תחושות מאוד מעורבות. מצד אחד הצלחנו להשוות את התוצאה אך מצד שני נשארנו ב10 שחקנים. זה מאוד קשה להגיע להארכה במצב הזה. ברור שעברה לי המחשבה בראש באותם רגעים שאולי בעונה הבאה, אך הצלחנו להדהים אפילו את עצמנו ועברנו את המכשול הזה"
כתב: "נכון אבל עוד רגע מאוד קובע במשחק היה דווקא בתחילתו. אסור לשכוח שבדקה ה-15 השוער של הלבנטינים נפצע"
אני: "כן זה היה חוסר מזל בשבילם ולנו זה עשה חיים קצת יותר קלים. אבל אסור לשכוח שגם הרבה זמן אחרי הפציעה הם הובילו 4-2. כל אירוע בסופו של דבר משפיע על המשחק, בין אם זה פציעה או כרטיס אדום או מהלך אחד של שחקן שלא הלך לו ומוריד את הביטחון. אבל אי אפשר להגיד על אירוע אחד שהוא הגורם המרכזי לניצחון. יש כל כך הרבה אירועים שגם הם משפיעים"
כתב: "עד כמה אתה מכיר כרגע את היריבות שלך בליגה?"
אני: "כרגע יש לנו ידע בסיסי על הקבוצות בליגה. לא רצינו לחקור לעומק לפני המשחק למקרה שלא נעלה וזה היה יכול להיות מבאס. אני יודע שיש לנו כמה יריבות חזקות בליגה וגם כמה שברמתנו. מה שאומר שנהיה חייבים להתחזק ולהילחם במשך כל העונה בשביל לא לחזור לליגה 5 בעונה הבאה"
כתב: "כידוע העונה לליגה עלו 4 קבוצות חדשות מליגה 5 כולל אתם. אתה חושב שזה משהו שיכול לבוא לקראתך לפחות בקטע של יחסי הכוחות? מדובר ב4 קבוצות שבעיקרון באותה רמה ומתחילים עכשיו את העונה שלהם בליגה 4"
אני: "נכון אך אם נתעמק יותר בעבר שלהן נראה שכל הקבוצות כבר שיחקו בעבר בליגה 4. בין אם הן הצליחו או לא-להם כבר יש את הניסיון והידע על הרמה של ליגה 4. אנחנו הקבוצה היחידה שעדיין לא שיחקה בליגה 4 ככה שאני לא בטוח עד כמה זה בא לקראתנו עם הקבוצות הספציפיות האלו"
כתב: "ולפי הידע שיש לך כרגע, אתה חושב שתצליחו לשרוד לפחות עוד עונה בליגה?"
אני: "כרגע אין לי תשובה חד משמעית. אני בטוח שנצטרך להילחם כל שבוע בשביל לשרוד. אבל באנו לפה בשביל להתקדם ולהתחזק"
כתב: "גם הזכרת שתצטרך להביא חיזוק לקבוצה. כבר יש לכם מספר עמדות שתרצו לחזק?או אולי אפילו מועמדים ספציפיים?"
אני: "יש לנו מספר עמדות ואפילו מועמדים. אך תצטרכו לראות בקרוב את ההתפתחויות לאחר שהן יקרו"
כתב: "רביבוס תודה רבה ואני מאחל לך המון הצלחה בעונה הראשונה בליגה 4!"
אני: "תודה רבה"

לא חיכיתי הרבה בשביל לתת תשובות לשאלה האחרונה שהכתב שאל אותי וכבר למחרת ביום שני בבוקר הודענו רשמית על החתמת הבלם החדש של הקבוצה-פול מולר השוויצרי. למרות שכל ההעברה כבר הייתה סגורה ביום שבת, לאחר הניצחון במשחק הפליאוף.
"זאת החתמה שאנחנו מצפים שתשדרג אותנו לקראת העונה הקרובה" אמרתי בהוצאת ההודעה לעיתונות.

לאחר מכן בשעות הערב אני אדריאנו וצוותי האימון והסקאוטינג התחלנו לאסוף חומרים על היריבות שלנו לליגה. ויש לנו הרבה מאוד עבודה. 4 קבוצות חדשות לא כולל אנחנו ישחקו העונה בליגה.
בנוסף לחקירות שלנו לגבי היריבות שלנו בליגה התווספה לנו באמצע השבוע גם הקבוצה שנגדה נשחק בסיבוב הראשון בגביע בשבוע הבא-מועדון ספורט רמת השרון. קבוצה חדשה שנפתחה לפני ימים ספורים.
ואם זה לא הספיק, ביום חמישי בצהריים התבשר לנו שסגנית האלופה משנה שעברה התפרקה וקבוצה אחרת מליגה 4 עברה לליגה במקומה. 6 קבוצות חדשות באותה ליגה זה מצב טיפה בעייתי מבחינת איסוף החומרים והסקאוטינג אז הודעתי לצוותים שיצטרכו להגביר את הקצב כדי שנהיה מוכנים עד לתחילת העונה.

חוץ מהחומרים כל השבוע עבר בשקט יחסי. השחקנים היו בחופשה לקראת העונה החדשה.
"עוד שבוע וחצי אתה כבר תתגעגע לשקט הזה בוס" אמר לי אדריאנו וצחק.
את האמת הוא צדק. יום שישי כבר הגיע ושכחתי כמה אפשר להנות כשיום שישי שקט כל כך. כאשר בערב אני מוצא את עצמי מזפזפ בין המשחק האחרון של הקמפיין של הנבחרת הבוגרת מול דנמרק ובין חצאי הגמר של גביע העולם לצעירות.

Link directly to this article (HT-ML, for the forum): [ArticleID=19744]